האתגר העומד בפני חברות כיום הינו איך לגרום לצרכן לרכוש מוצר שמקנה לו תועלות מעל ומעבר לסיפוק הצרכים המקורי של המוצר עצמו.

ואכן, עד כה למוצרי מזון הוסיפו ויטמינים, חברות המוסיקה צירפו לדיסקים אותם הן מפיצות חוברות עם מילות השירים ואף תצלומי הזמרים. לתכשירי איפור הוסיפו המשווקים נרתיקים אופנתיים, ואילו לספרים לילדים הצמידו המוציאים לאור משחקי יצירה.

בכל הדוגמאות הללו יש קשר ישיר בין המוצר היסודי לבין הפריט שמשלים אותו.

ואולם היום אנו עדים לניצנים של מגמה של תוספת למוצר שהופכת לערך מוסף שחשיבותו גדולה יותר לצרכן מהמוצר או מהשרות, שאותו הוא רכש.

אלה יכולים להיות משקאות אלכוהול שהערך המוסף שלהם הוא עיצוב הבקבוק שהופך עבור הרוכש  אותו ליצירה אומנותית (חברת פרנו ריקאר  כבר מצליחה בכך ה בגדול.ובדוגמא אחרת זו יכולה להיות  הצגה שבמהלכה הצופים קובעים את סיום המחזה (או מופע אחר) וחלקם אף משתתף על הבמה. וגם זה  כידוע כבר קיים היום, אך במימדים זעירים בלבד.ומעולם תוכן אחר לגמרי זו יכולה להיות רשת חברתית  לחובבי בישול באינטרנט שמקיימת פגישות אמיתיות במסעדות, בתי מלון ואף על גבי יכטות, למשל שבו התועלת (הבנפיט) של ההתחככות החברתית.

כערך מוסף לחברי הרשת החברתית שווה להם הרבה יותר מאשר חברות במוצר המקורי שהינו החברות  ברשת האינטרנטית..

ראייה כלכלית ועסקית השזורה היטב בחדשנות שהערך המוסף יכריע את הכף ויהפוך לשיקול העיקרי בהתנהגות צרכנית היא תפישה עסקית וארגונית המהווה נדבך מרכזי בתפישת החדשנות בפרט וגישת העתידנות בכלל.

במאמרים אחרים שלי שפורסמו לאחרונה בנושא חדשנות עסקית וארגונית, סקרתי את מגמות העתידנות,שרטטתי את דמותו של מנהל העתיד והבאתי רשימה מגוונת של מגמות והתפתחויות המצדיקות השקעות גדולות יותר בתחום העתידנות בקרב ארגונים וחברות גדולות כקטנות.

ההשקעה בחדשנות של העתידנות תופנה ליצירת ערך מוסף של המוצר, בעיקר בדרכים הבאות:

1. חבירה סינרגטית  בין חברות בתחומי התמקצעות שונים, כאשר לקוח של מוצר מחברה מסוימת יהנה  מערך מוסף בשירות או מוצר של החברה האחרת.

2. יצירת "ערך מוסף רוחני" למוצר שיקנה לרוכש ומשמש תחושה שהוא אינו רוצה להיפרד מהמוצר או  מאריזתו. מוטיב זה אמור להיות נדבך מרכזי בחדשנות של העתיד.

3. עיצוב מנצח:בתוך תמהיל ההשקעה במוצר- אחוז גדול יותר יופנה לעיצובו (בצריכת שירות"העיצוב" יכול להתבטא ביצירת אוירה, מתן יחס מיוחד וכודומה).

4. "וירטוריאליות":אנו נהיה עדים ליצירת זיקה גדולה יותר בין הפעילות העסקית/שיווקית של החברה (הארגון) בפלטפורמה הדיגיטלית / וירטואלית לבין התשתית האמיתית שבשטח.

5. צירוף הפתעה למוצר .אנו חיים בעולם שיותר ויותר קשה ליצור בו ריגושים לצרכנים. ליצירת הפתעות שיהוו חלק מרכישת המוצר או השרות יהיה ערך מוסף נתפש גבוה, וההפתעות (המהותיות) יהוו שיקול עיקרי בקרב רבים בהעדפת מותג אחד על פני מתחריו.

6. אינטראקטיביות עם המוצר שתיצור יותר ויותר את המיצוב האישי לצרכן המסויים (למרות שזה מוצר המשווק המונית).זה יכול להיות למשל הטבעת השם כבר בנקודת המכירה על המוצר,אפשרות אחרת הינה שינוי תכונות של המוצר על צרכים ספרטניים של הרוכש בעולם העתידנות והחדשנות נהיה  עדים יותר ויותר להאנשת מוצרים ושירותים(בלשון אנשי תקשורת שיווקית:יצירת Brand Character).

7. מתך  למחליטים מהירים .החלטה  מוגבלת לזמן קצרצר שמקנה הטבות ובונוסים למחליטים לקנות  ספונטאנית מוצרים יומיומיים ועד מוצרים  יקרי ערך כמו מכוניות.

 כאמור הדרכים והשיטות הנ"ל יהפכו מניצנים  קיימים לתופעות שתכבושנה בעתיד את העולם העסקי.